בקצרה: שבר המתאגרף, שבר בעצם שמתחת לזרת, מהווה כחמישית משברי כף היד ונגרם כמעט תמיד מאגרוף סגור שפוגע במשטח קשה. הסיבה היא טכניקה, לא חוסר כוח. מכים עם שני מפרקי האצבעות הראשונים, שומרים על פרק יד ישר, ובקרב אמיתי מעדיפים מכת כף יד.
רוב המתאמנים חושבים שיד נשברת כשהמכה חלשה או כשהיריב חזק. בפועל, היד נשברת בדרך כלל דווקא במכה הכי חזקה שהעברתם, כשהיא נוחתת על המפרקים הלא נכונים.
קראו גם: אופניים זה לא "אימון קל". המספרים מראים שזה כושר לכל דבר · אתם מתאמנים קשה וישנים גרוע? השריר גדל בלילה, לא בחדר כושר · "לנשוף במאמץ" זו עצה טובה. רק לא כשהמשקל באמת כבד
מה זה שבר המתאגרף
בכף היד יש חמש עצמות מסרק, אחת מתחת לכל אצבע. הראשים שלהן יוצרים את מפרקי האגרוף. שבר המתאגרף הוא שבר בצוואר של העצם החמישית, זו שמתחת לזרת.
לפי הערך שבר המתאגרף בוויקיפדיה, הוא אחראי לכ-20% משברי כף היד, והגורם השכיח הוא פגיעה באובייקט עם אגרוף סגור. קיר, דלת, גולגולת. גברים צעירים בגילי 15 עד 35 מובילים בסטטיסטיקה.
למה דווקא הזרת
עצמות המסרק של האצבע המורה והאמה עבות ויציבות יותר, והן יושבות בקו ישר עם עצמות האמה. כשהמכה עוברת דרכן, הכוח זורם לאורך היד אל המרפק.
הזרת והקמיצה שונות. העצמות שלהן דקות וניידות יותר. אגרוף שנוחת עם הצד החיצוני של היד, בדרך כלל בהוק רחב או במכה בזווית, מעביר את כל העומס לעצם הכי חלשה. היא מתכופפת, ובצוואר שלה היא נשברת.
מתחילים נופלים כאן בעקביות. הם מסובבים את האגרוף מוקדם מדי, מכים כשהזרוע עוד לא נמתחה עד הסוף, או מנסים "להרגיש" את המכה ומקפיצים את פרק היד ברגע המגע. על כרית רכה זה לא כואב. על שק כבד ובלי תחבושות, זה עניין של זמן עד שהעצם החמישית תיכנע.
למה קרב מגע אוהב את כף היד
בקרב מגע מלמדים מכת כף יד כבר בשיעורים הראשונים. הסיבה מעשית. בזירה יש כפפות ותחבושות. ברחוב אין. מכה עם בסיס כף היד מעבירה כוח רב לאזור הסנטר או האף בלי לסכן את עצמות המסרק, גם כשהמכה פוגעת בעצם קשה.
גם הנשימה משחקת תפקיד: נשיפה חדה ברגע הפגיעה מקשיחה את הגו ומייצבת את השרשרת כולה, אבל לנשוף במאמץ היא עצה שצריך להתאים לסוג העומס.
איך מגינים על היד באימון
- מכים עם שני מפרקי האצבעות הראשונים, המורה והאמה.
- פרק היד נשאר ישר, בקו אחד עם האמה. פרק כפוף נפגע לפני העצם.
- אגודל סגור מחוץ לאגרוף, לעולם לא בתוכו.
- תחבושות מתחת לכפפה בכל אימון שק, גם קצר.
- עבודה על שק כבד מתחילה בעוצמה בינונית ועולה בהדרגה.
שימו לב גם לעומס. מי שמתאמן כל יום על שק בלי ימי מנוחה צובר מיקרו-נזק במפרקים, וכאב שנמשך לא תמיד אומר שהאימון היה טוב. כאב חד מעל מפרק הזרת אחרי מכה, נפיחות, או מפרק שנראה "שקוע" באגרוף סגור, מחייבים צילום.
ההחלמה מגיעה בדרך כלל לשלושה חודשים, והמפרק נשאר לרוב מעט מעוות. באימון הבא, לפני הסט הראשון, בקשו מהמאמן לבדוק את נקודת המגע שלכם על הכרית. עשר שניות שחוסכות שלושה חודשים.
מאמרים נוספים שיעניינו אתכם
- אופניים זה לא "אימון קל". המספרים מראים שזה כושר לכל דבר
- אתם מתאמנים קשה וישנים גרוע? השריר גדל בלילה, לא בחדר כושר
- "לנשוף במאמץ" זו עצה טובה. רק לא כשהמשקל באמת כבד
- המנוחה הקצרה בין הסטים לא הופכת את האימון ליעיל יותר
- כאב השרירים יומיים אחרי האימון לא מעיד שהאימון היה טוב
- רצים שעה כל בוקר ולא יורדים במשקל? הבעיה היא סוג האימון
